קבלה על שמואל ב 23:4: זוהר ופרשנות מיסטית

ספר הזהר

רבי יהודה פתח, וכאור בקר יזרח שמש, דא הוא נהורא, דההוא בקר דאברהם. יזרח שמש: דא הוא שמשא דיעקב, דכתיב ויזרח לו השמש. בקר לא עבות, דההוא בקר לא איהו עבות כל כך, אלא מנגה ממטר, נגה ממטר: איהו מטרא דאתי מסטרא דיצחק, דההוא מטרא אפיק דשא מארץ.
שאל רבBookmarkShareCopy

ספר הזהר

בהיות הבקר, דכתיב, בקר לא עבות. הא אי הוה עבות קדרותא אשתכח, ולא אתגלייא חס"ד. ואימתי אתגלייא חס"ד. בבקר. כד"א, הבקר אור. דכד נהיר צפרא, חס"ד אשתכח בעלמא, ודינין מתעברן. ובזמנא דלא נהיר בקר, דינין עד כען לא מתעברן. דכתיב, ברן יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלהים. כיון דאתעברן אינון ככביא ונהיר שמשא, ביה שעתא כתיב, בקר לא עבות. וחס"ד אתער בעלמא תתאה, בההיא שעתא כתיב, בהיות הבקר. וכיון דמתעברן ככביא בקר אשתכח.
שאל רבBookmarkShareCopy

זוהר חדש

וְהַיְינוּ דִּתְנַן בְּמַתְנִיתָּא דְרַבִּי אֱלִיעֶזְר, מַאי דִכְתִיב, (שמואל ב כ״ג:ד׳) בֹּקֶר לֹא עָבוֹת, כְּלוֹמַר כְּשֶׁהוּא בֹּקֶר, מַאן דְּאִית לֵיהּ מַרְעִין וָחֳלָיִים, אֵינוֹ נִלְכַּד בְּעָבוֹת.
שאל רבBookmarkShareCopy